ביום שבו פלג חזר משדה הקרב, משהו בו היה שונה. אבל גם בי. הזוגיות שלנו, שהייתה תמיד חזית אחת חזקה, התפצלה לשתי חזיתות נפרדות. מצאנו את עצמנו מתמודדים, כל אחד בדרכו, עם הכאב, הריחוק והבלבול שהביאה איתה המציאות אחרי השבעה באוקטובר.
במשך 100 ימים איירתי איור אחד בכל יום – איורים שמציגים רגעים אינטימיים, רגעים שאבדו, ורגעים שנותרו בחיים שלנו כזוג. דרך האיורים, מצאתי שפה חדשה שדרכה הצלחתי לדבר על מה שלא תמיד הצלחתי לומר בקול: על הפחד, על העצב, ועל הצורך למצוא בתוכנו כוחות חדשים כדי להתמודד עם הכאוס שסביבנו.
הסיפור של פלג ושלי הוא לא רק סיפור אישי. הוא משקף התמודדות שזוגות רבים בחברה הישראלית נאלצים לחוות. זוהי חזית ההתמודדות המשותפת לנו.
״ברצף הכרונולוגיה הגרפית, רותם מצליחה ללכוד בכישרון רב סיטואציות מכמירות לב וטורדות, אך גם משולבות בהומור דק, ולספר את הדרמה בחיי היום-יום המשפחתי. באומץ לב ובכנות, היא חושפת את העצב והפחד הקיומי לצד המאמץ לצמוח מתוכם, לרקום מחדש את הקצוות ולמצוא נחמה ותקווה.״
בשתי חזיתות היא יצירה שמביאה מחזית המציאות את ההתמודדות המורכבת בשעת מלחמה אל החזית האמנותית. בסגנון חופשי ולעיתים פרוע, היא מדגישה את חוסר השקט ואת ההפרעה של המלחמה לשגרת החיים, לצד חיפוש מתמיד אחר משמעות, תקווה ואהבה.