הרבה מאיתנו חושבים שהמלחמה נגמרת כשהלוחמים חוזרים הביתה. אנחנו שומעים הרבה סיפורים
משדה הקרב, אבל מעט מאוד על מה שקורה אחרי שהלוחמים חוזרים הביתה. על ההתמודדות היומיומית בבית, בתוך הזוגיות, עם הניסיון לחזור לשגרה ולחיים שהיו לפני המלחמה.
״בשתי חזיתות״ נולד מתוך הרצון לתעד את החזית הזאת, זו שלא תמיד רואים ולא תמיד מדברים עליה, ולתת באמצעות האיור מקום לרגעים הקטנים, הקשים והמורכבים שמרכיבים את חיי היומיום לצד המלחמה.
בבוקר השבעה באוקטובר פלג, בעלי, קיבל טלפון מהמפקד שלו, שהודיע לו על מצב חירום והפעלת צו 8. הוא ארגן במהירות את הציוד הצבאי, לבש מדים, נישק אותי ויצא מהבית. שנינו לא ידענו מתי ניפגש שוב. ימים אחדים לאחר מכן הוא הפקיד את הטלפון ונכנס ללחימה בעזה.
ביום שבו פלג חזר משדה הקרב, משהו בו היה שונה. אבל גם בי. הזוגיות שלנו, שהייתה תמיד חזית אחת חזקה, התפצלה לשתי חזיתות נפרדות. מצאנו את עצמנו מתמודדים, כל אחד בדרכו, עם הכאב, הריחוק והבלבול שהביאה איתה המציאות אחרי השבעה באוקטובר.
במשך 100 ימים איירתי איור אחד בכל יום. האיורים תיעדו רגעים אינטימיים, רגעים שאבדו ורגעים שנותרו בחיים שלנו כזוג. דרך האיורים מצאתי שפה חדשה, שאפשרה לי לדבר על מה שלא תמיד הצלחתי לומר בקול: על הפחד, על העצב, על הקושי לחזור לשגרה ועל הניסיון להבין איך ממשיכים מכאן יחד.
הסיפור של פלג ושלי הוא לא רק סיפור אישי. הוא משקף התמודדות שזוגות ומשפחות רבים בחברה הישראלית נאלצים לחוות. פלג ממשיך להיקרא לשירות מילואים גם היום, ולכן עבורנו, כמו עבור משפחות רבות אחרות, המציאות הזאת עדיין נמשכת.
כתבתם לי
בא לי בהזדמנות הזאת פשוט להגיד לך תודה. תודה על האומץ להיחשף, על הכישרון שלך שהביא את זה לציורים ולכתיבה. באמת אין לי מילים, זה מרגיש כאילו הבאת את כל התקופה הזו שעברתי למילים.
כל דף ודף מרגיש כאילו נכתב בדמעות ואני מזדהה עם כל מילה, כל מחשבה ותהייה.
נועם, אשת מילואימניק
הייתי ביחד עם הצוות שלי במילואים מה־7.10. בסדיר היינו ביחידת אגוז ועכשיו עושים מילואים כולם ביחד בחטיבה 11. הסתובבנו הרבה בכל הארץ בכל התקופה הזאת. לפני שבוע היינו בסיור בגבול הצפון ושמענו אותך ברדיו מדברת על הספר שלך, מאוד התחברנו והרעיון והספר ממש חלק ממה שחווינו ובעיקר ממה שבנות הזוג שלנו חוו במהלך התקופה הזאת.
אריאל, מילואימניק
צפיתי עכשיו בשקיקה בכל הציורים.
זו פעם ראשונה בשנה וחצי הזו שאני רואה משהו שמצליח לגעת בחוויה שלי ושל אהובי מאז תחילת המלחמה. עזרת לי להרגיש פחות לבד, פחות שקופה, בפגיעות והגולמיות של היצירה שלך.
גילי, אשת מילואימניק
הרצאות ומפגשים
הסיפור שמאחורי ״בשתי חזיתות״
מה קורה לזוגיות כשאחד יוצא למלחמה והשנייה נשארת בבית? ומה קורה כשהוא חוזר אבל אף אחד מהם כבר לא בדיוק אותו בנאדם?
בהרצאה אני משתפת בסיפור האישי שלנו ובדרך שבה הוא הפך לספר ״בשתי חזיתות״ -- ספר שנולד מתוך מאות ימי מילואים ומתוך הצורך שלי לתעד באיור את מה שקורה דווקא בחזית שפחות רואים.
דרך האיורים אני מזמינה אתכם להיכנס לרגעים הכי אישיים - המרחק, הגעגוע, הפחד, השגרה שממשיכה למרות הכל, החזרה הביתה וניסיון למצוא שוב אחד את השנייה.
אני מספרת איך השתנינו, איך למדנו לתקשר בתוך המציאות החדשה ואיך איור הפל לכלי תקשורת בנינו - ובהמשך גם איך זה חיבר אותי לנשים ולזוגות אחרים אחרים שגילינו שאנחנו שותפים לאותם רגעים.
האיור מאפשר לי לדבר על הדברים שלא קל להגיד בקול רם. על הבדידות וההתמודדות שעוברות בשקט, על הכעס, על הפער בין שתי החזיתות וגם על האהבה שלא נעלמה.
היא פשוט נאלצה להשתנות יחד איתנו.
אני מזמינה אתכם למפגש אישי, חשוף ומלא באיורים, על זוגיות בזמן מלחמה, על יצירה מתוך החיים עצמם ועל החזית שממשיכה להתקיים גם כשהמילואים נגמרים.